שלושה ימים בווילמינגטון, צפון קרוליינה
- 13 ביולי 2021
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 27 בספט׳ 2022
הגענו לווילמינגטון בעקבות כנס שליאת הוזמנה אליו. הטיסה היחידה שהסתדרה לנו נחתה בשדה התעופה בשארלוט - אז התחלנו את הטיול שלנו שם, ואחר כך נסענו לווילמינגטון ברכב שכור.
בבוקר היום הראשון בביקור שלנו בעיר, הלכנו לבקר את ספינת הקרב צפון קרוליינה - כלי שיט ממלחמת העולם השניה שהפך למוזיאון - אולי האטרקציה הכי חשובה באזור. נהנינו מאוד לחקור את הספינה על חדריה ומתקניה.
משם המשכנו למלון שלנו, צמוד לצד הצפוני של הטיילת ומרכז העיר ההיסטורית. אחרי מנוחה קצרה, יצאנו לטייל בעיר ההיסטורית. התחלנו בבורסת הכותנה - קניון מקסים שממוקם בשמונה בניינים לשימור, שבעבר שימשו כבורסת הכותנה של ווילמינגטון. בערב חיפשו פאב (לא צריך לחפש הרבה - המקום מלא בפאבים), ונכנסנו ל Pour Taproom, גן עדן לאנשים כמונו, שתמיד רוצים לטעום ולבחון בירות חדשות. אפשר לטעום כאן עשרות בירות, ולשלם בדיוק עבור הכמות ששתית. שתינו המון - ושילמנו מעט.
למחרת בבוקר ליאת היתה עסוקה בכנס, ואני נהגתי לקרולינה ביץ' - עיירה-אי, דרומית לווילמינגטון. טיילתי בנחת על שפת האוקיינוס האטלנטי, והמשכתי לטיול נעים מסביב לאגם המקומי. בוקר נהדר.
בדרכי חזרה לווילמינגטון, ראיתי שלט שמכוון לפארק לאומי קרולינה ביץ', והחלטתי להיכנס. נסעתי עד למרינה, שלצידה מרכז מידע קטן וחנות. לקחתי מפה להדרכה עצמית, בחרתי מסלול של כחמישה ק"מ, קניתי מים ויצאתי לטייל... נפלא. באמצע המסלול הגעתי לתצפית יפיפיה ל Cape Fear River.
התחנה הבאה שלי היתה וורייטסוויל ביץ' - עיירת אי קטנה מזרחית לווילמינגטון. עשיתי סיבוב בעיר, בעיקר בחוף, והתרשמתי מאוד מהרציפים הפרטיים של הבתים. נראה כאילו אי אפשר לגור כאן אם אין לך סירה.
חזרתי לווילמינגטון, וצעדתי בטיילת היפיפיה על גדות ה-Cape Fear River. הטיילת כולה היא חלק ממרכז העיר ההיסטורי, והוא מרוצף בשלטים המספרים את סיפורה של העיר. בסופה של הטיילת הגעתי לרחוב נאן, שכולו מלא בבתים יוצאי דופן מהמאה התשע-עשרה. זמן רב הסתובבתי בין הבתים המשוחזרים, מרגיש כאילו נסעתי במכונת-זמן מאה וחמישים שנה אחורה.
בבוקר למחרת הלכתי בהתרגשות למטה של Untapped - אפליקציה לנייד שמיועדת לאוהבי בירה, בה הם מדרגים ומתעדים את הבירות שהם שותים. כחובב בירות, אני משתמש כבד של האפליקציה כבר כמה שנים, והופתעתי מאוד לראות את הלוגו שלהם מתנוסס בכניסה למשרדים ברחוב הראשי של מרכז העיר ההיסטורי. צלצלתי בפעמון, ובחורה נחמדה מאוד הזמינה אותי להיכנס ועשתה לי סיור מקיף במשרדים. אדיר.
לאחר מכן ביקרתי באחוזת בלמי - אחד מהאתרים המעניינים בעיר ששיחקה תפקיד היסטורי במהפכה האמריקאית ובמלחמת האזרחים. בשל קוצר הזמן, הימרתי ובחרתי לבקר באחוזה הזו - ולא התאכזבתי. הצטרפתי לקבוצה קטנה עם מדריך, שסיפר לנו את סיפורו של הבית ותושביו - משפחה לבנה עשירה ועבדיהם השחורים. למדנו על אורח חייהם, תפריט הארוחות שלהם ועוד. ביקור מרתק.
בצהרים הסתיים הכנס של ליאת, ונסענו יחד לאקווריום פורט פישר, שנחשב לאטרקציה מרכזית באזור. אני לא ממש התלהבתי. ייתכן והתצוגה היתה מצומצמת בגלל שיפוצים - סה"כ מקום לא גדול. עם זאת, הם מאפשרים למבקרים לגעת בחיות - כך שליטפנו כרישים קטנים, צלופחים, צבי ים ועוד - וזו חוויה מיוחדת וכיפית במיוחד.
האקווריום היה האתר האחרון שלנו בווילמינגטון. מכאן התחלנו את דרכנו ברכב חזרה לשארלוט, לתפוס את הטיסה חזרה לישראל.
תגובות