אגם המלח של לרנקה הוא בעצם ארבעה אגמים שונים שהתחברו, ומאכלסים עשרות רבות של מיני עופות מים בעונת הנדידה – בהם אלפי פלמינגו שנהנים בחורף מהשרימפס הרבים שבאגם. בעבר קצרו מלח מהאגם ליצוא, אך עם עליית מחירי העבודה בקפריסין זה כבר לא משתלם כלכלית.
האגדה מספרת שהקדוש לזרוס, הבישופ הראשון של לרקנה, ביקש מזון ומשקה מאישה זקנה, וכשסירבה, הפך את הכרמים שלה לאגם מלח.
מסביב לאגם ישנם מצפורים שמאפשרים להביט על האגם קצת מלמעלה, וניתן גם ללכת בסמוך למים – רק שכדאי להיזהר כי לפעמים החול קצת בוצי, וריכוז המלח בחול הסמוך למים קצת מחליק.
אנחנו טיילנו במסלול הליכה שסמוך לגדת האגם – שימו לב שכדאי להצטייד בכובע ומים, המסלול לא מוצל.
אנחנו הלכנו לאורך הגדה המזרחית של האגם, מנקודת התצפית הצפונית, ועד לנקודת תצפית שבמרכז הגדה המזרחית.
