צריך להתאמץ כדי לבקר בדגניה. השער לא תמיד פתוח, והמוזיאון מחייב תיאום מראש. אבל בשביל הסיפור – שווה להתאמץ.
בשנת 1910 לקחו על עצמם עשרה בחורים ושתי בחורות לעבד את אדמות אום ג'וני, שנרכשו על ידי קק"ל כמה שנים קודם לכן. שנתיים לאחר מכן כבר התיישבו כאן, בנקודת הקבע, סמוך למוצא הירדן מהכנרת. קבוצת הפועלים, שחיה חיי שיתוף והאמינה בחלוציות, עבודה ושוויון ערך האדם, הפכה ל"אם הקבוצות" – הקיבוץ הראשון בארץ ומודל לקיבוצים רבים שיבואו בעקבותיהם ויתרמו תרומה מכרעת ל הגשמתו של החזון הציוני והקמתה, הגנתה וביסוסה של מדינת ישראל.
חצר ראשונים
חצר ראשונים נבנתה בשנים 1911-1912, והכילה בניין מגורים חדר אוכל, מטבח ובנייני משק. החצר נבנתה במודל של חווה אירופאית, עם קירות בזלת ורעפי חרס, ובתוכה התנהל המשק כולו: רפת, אורווה, לול, בתי מלאכה ומחסנים.
בשנות השבעים והשמונים שוקמה החצר, אשר משמשת מבחוץ כאתר הנצחה לראשיתה של דגניה, אך מבניה ממשיכים לשמש את הצרכים הנוכחיים של הקיבוץ, כגון ספריה, בית קולנוע, מסעדה וכו'.
הבית הראשון
בית המגורים הראשון של דגניה נבנה בשנת 1912 בסגנון אירופאי, עם ארבעה חדרים בכל קומה. בכל חדר גרו מספר חברים – בין היתר גרו כאן אהרון דוד גורדון ורחל המשוררת. במלחמת העולם הראשונה החרימו העות'מנים את הבניין לטובת טייסים גרמנים שפעלו באזור, והחברים עברו להתגורר במחסן ובחושה שבחצר ראשונים.
חדר האוכל הראשון – המוזיאון
חדר האוכל, שנבנה בשנת 1912, היה מרכז החיים של דגניה. כאן התכנסו כל ערב למפגש חברים, לשיחות על הקבוצה ולסידור עבודה. כיום משמש המקום כמוזיאון לתולדות הקיבוץ. ביקור במקום מחייב תיאום מראש.
מגדל המים
מגדל המים נבנה בשנת 1936. בזמן מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט ("המרד הערבי") הוצב זרקור בראש המגדל לשמירה על גדר הקיבוץ. המגדל שופץ בשנת 2007.
הטנק
בכניסה לדגניה א' יש טנק סורי שנשאר מקרב ב-1948.
לכאורה כמו עוד טנקים שניתן למצוא בצפון באותה תקופה. אבל בנוגע לטנק הזה יש ריב עצום שעדיין לא הוכרע. מי היה זה שעצר את הטנק?
יש חמש גרסאות – חמישה – כל אחד טוען שהוא זה שעצר את הטנק והרוחות סוערות
כאשר שוטטנו בקיבוץ פגשנו את אחד מילידי המקום עודד גנני. הוא כל כך חמוד, ראה שאני משחקת עם הכלים החקלאיים שהניחו ליד חצר הראשונים עבור הילדים ובא להסביר לי...
ההורים שלו הגיעו לדגניה א' בשנות השלושים. הוא עצמו לחם במלחמת ששת הימים על הבית שלו.
הוא הכניס אותנו למוזיאון והראה לנו את תמונה שהיא הגרסה של הקיבוץ ובה נראים כמה אנשי דגניה ליד הטנק – השני מימין הוא שלום הוכבאום, ניצול שואה, שלדבריו הוא היה זה שעצר את הטנק.
כאמור, הויכוח לא הסתיים וכנראה ימשיך עוד שנים רבות
ביקור בדגניה הוא שיעור מהנה בהיסטוריה.
תהנו 🤗
לטיולים נוספים באזור לחצו כאן.
