סנט פטרסבורג, שנקראת גם סנקט פטרבורג, היא העיר השניה בגודלה ברוסיה. זו עיר צפונית ענקית, על גדול הים הבלטי, עם פארקים בשפע, שדרות ומספר ענק עד כדי גיחוך של ארמונות ומוזיאונים. רוב האטרקציות של העיר מרוכזות במרכז העיר ומקלים מאוד על התיירים. המטרו אפקטיבי וזול, נסיעות אובר זולות מאוד ומאפשרות לנסוע למרחקים בלי להוציא הרבה כסף. עם זאת, נראה שכולם נוהגים קצת כמו משוגעים: דוחפים, מאיצים במהירות - נהיגה אגרסיבית ומפחידה. אם אפשר - תעדיפו את המטרו. הסנקציות של המערב על רוסיה פגעו מאוד ברובל, מה שהופך את רוסיה לזולה מאוד: מלונות, טיסות, מסעדות, תחבורה - הכל זול.
הרבה אנשים לא מדברים כאן אנגלית. Google Translate הצילה אותי לא פעם. תורידו את האפליקציה לטלפון, ותוודאו שאתם יכולים לתרגם לרוסית גם במצב אופליין, למקרה שלא יהיה לכם אינטרנט.
ליאת הוזמנה כמרצה הראשית בכנס מרתק באוניברסיטת סנט פטרסבורג. הגענו לעיר בשעות הערב, ולקחנו אובר משדה התעופה למלון ברובע וסילאוסטרובסקי, אחד מהאיים שבלב העיר. חיפשנו מיד מקום לארוחת ערב, ופקידת הקבלה במלון המליצה לנו על מסעדה שמעוצבת כמו דירה מהתקופה הקומוניסטית: Sovestkoye Kafe Kvartirka. זו היתה בחירה מצויינת. הזמנו כמה מנות רוסיות מסורתיות וודקה, והלכנו לישון שמחים ורגועים.
למחרת ליוויתי את ליאת לאוניברסיטה והמשכתי למבצר פטר ופול. לצערי, לקח לי המון זמן להבין שרוב המוזיאונים על האי סגורים. לכל המוזיאונים בסנט פטרסבורג יש ימים שונים בהם הם לא פתוחים. במבצר פטר ופול המוזיאונים סגורים בימי רביעי. מכל מקום, טיילי על האי הקטן להנאתי והתרשמתי מהעיצובים המאסיביים של הבניינים והשערים. האי עצמו הוא כמו מוזיאון פתוח, עם שלטי הסבר בכל מקום.
עליתי על חומות המבצר כדי לתפוס מבט פנורמי על העיר, והשתמשתי באותו הכרטיס לביקור בתעלה נסתרת (וקצרה מאוד) שהתגלתה ונפתחה לתיירים לפני שנים מעטות.
כמה דקות לפני הצהרים קיבלתי שיחת טלפון דחופה מישראל, ועניתי. בזמן השיחה, שמעתי פיצוץ מטורף שהבהיל אותי כהוגן. הסתכלתי סביבי וראיתי המון אנשים עומדים ומסתכלים על החומה. מסתבר שזה היה טקס מסורתי שמתרחש כל יום בצהרים - יריית תותח מחומות מבצר פטר ופול. ואני עמדתי ממש מתחת לתותח.
בצהרים נכנסתי למוזיאון הצבאי ההיסטורי של חילות הארטילריה, הנדסה וקשר. כבר יצא לי לבקר בכמה מוזיאונים צבאיים. כאשר הם עוסקים בימי הביניים, כולם נראים אותו הדבר: שריונות, מגנים, חרבות, רומחים, מדי אבירים ובגדי סוסים. המוזיאון הזה מציג תותחים ורובים מהמאה ה-17 והלאה, תצוגת טנקים מרשימה ביותר, תצוגות של טילים וטכנולוגיית תקשורת. יש גם תערוכה על קלשניקוב - המפתח של הרובה הכי מפורסם בעולם וגיבור לאומי ברוסיה. לצערי, התצוגה כולה כתובה ברוסית, ללא תרגום לשפות אחרות.
לאחר הביקור הלכתי לשמוע את ההרצאה המעולה של ליאת, וסיימנו את היום בארוחת ערב בקפה נווה על חוף נהר הנווה.
ליאת הצטרפה אלי ביום השלישי לכמה שעות. לקחנו נסיעת מטרו לתחנת גוסטיני דבור, שנקראת על שם מרכז הקניות הראשון בסנט פטרסבורג ואחד מבתי הכלבו הראשונים בעולם - הוא נוסד כבר במאה ה-18.
אחרי סיבוב קצר בקניון, הלכנו למעדניית Eliseevy Merchants' Shop - מעדניה ייחודית עם מגוון שוקולדים, מאפים ויינות. ליאת הסתקרנה לגבי פלפל מסוכר, שלא ממש התאים לחיך שלי. …
התחלנו לסייר בשדרות נווסקי לכיוון כיכר הארמון. בדרך ראינו את האנדרטה של קתרינה הגדולה, קתדרלת קאזאן ובית זינגר - פעם הבית של חברת מכונות התפירה המפורסמת, וכיום חנות הספרים הגדולה ביותר בסנט פטרסבורג. חוץ מהמראה הייחודי של המבנה, זה גם מקום מצויין לביקור בשירותים.
חצי יום העברנו בכמה בניינים של מוזיאון ההרמיטאג' האגדי. החלק המרכזי של המוזיאון מורכב מארמון החורף של הצאר, ההרמיטאג' הישן וההרמיטאג' החדש. חוץ ממוזיאון לאומנות, זה בעיקר ארמון מדהים עם חדרים יוצאי דופן ואולמות מרהיבים.
החלק השני של ההרמיטאג' נמצא מעבר לכיכר הארמון, בבניין המטה הכללי. מבפנים זה מוזיאון מודרני לחלוטין, עם מגוון תצוגות.
החלק השלישי של ההרמיטאג' בו ביקרנו הוא בארמון החורף של פטר הראשון - הצצה מרתקת לחדרי המגורים, המטבח, חדר ההלבשה וחדר העבודה של הצאר. חזרנו למלון שלנו דרך ה Spit of Vasilievsky Island, הקצה הירוק של האי, מול הבורסה הישנה של סנט פטרסבורג ובין עמודי רוסטראל.
סיימנו את היום במסעדת Joy & Spices המצויינת, לא רחוק מהמלון שלנו.
למחרת ליאת חזרה לכנס, ואני נסעתי במטרו לתחנת גורקובסקה, על שמו של הסופר הרוסי הנארץ מקסים גורקי, שגר בסמוך. פסל ענק שלו עומד מחוץ לתחנה.
בצמוד לתחנה עומד המסגד המרכזי של סנט פטרסבורג. נכנסתי לכמה דקות, ומשם המשכתי למוזיאון ההיסטוריה הפוליטית של סנט פטרסבורג.
המוזיאון מרשים ביותר. לצערי, היו לי רק שעתיים לביקור, אבל המקום ראוי לביקור של שלוש שעות לפחות.
פגשתי את ליאת בצהריים, ושנינו ממש גווענו ברעב, אז נכנסנו למסעדה הראשונה שראינו : המסעדה של בית המכס הישן - מסעדת שף אקסלוסיבית. בגלל הרובל הנמוך, החלטנו להישאר במסעדה, גם כשהבנו שהיא יוקרתית ומן הסתם יקרה מאחרות. לליאת נתנו תפריט בלי פירוט מחירים... רק הגברים מקבלים תפריט מלא עם מחירים במקום כזה. קיבלנו על חשבון הבית כדור פרמזן מצופה שוקולד, שהיה נהדר. ואחר כך קיבלנו את ההזמנה שלנו: מרק פטריות, צלעות ותרד חם. לקינוח הזמנו קרם בורלה מצויין. זו היתה הארוחה היקרה ביותר שלנו בטיול הזה, אבל בישראל זה היה עולה לפחות פי חמישה.
רצינו ללמוד עוד על המצור על לנינגרד (כך קראו לעיר בתקופה הסובייטית) שהתרחב בזמן מלחמת העולם השניה. 750,000 איש נהרגו במצור הנאצי הגדול מרעב. בגלל הגשם הזמנו נסיעת אובר, אך מצאנו שהמוזיאון סגור לשיפוצים. בית פושקין היה לא רחוק, אז הספקנו להגיע לסיור עצמי בדירה ששימשה את המשורר הגדול בחודשי חייו האחרונים, בטרם נהרג בדו-קרב עם המחזר הנלהב של אישתו.
משם הלכנו לבקר בכנסיית מושיע הדם שנבנתה על ידי הצאר אלכסנדר השני, לאחר שניצל מנסיון התנקשות. הכנסיה מרהיבה מבחוץ ומבפנים. מעולם לא ראיתי דבר כזה.
סיימנו בשעה 18:00 לערך, ורוב המוזיאונים בעיר כבר נסגרו, אז החלטנו לנסוע עם אובר 10 ק"מ דרומה, לאנדרטה הענקית לזכרם של מגיניה הגיבורים של לנינגרד, כפי שהיא נקראת - אנדרטה מרשימה למצור הנורא. היתה זו שעת עומס והעיר היתה פקוקה לחלוטין. לקח לנו 50 דקות להגיע: כיכר ענקית מוקפת בכביש מהיר, ללא גישה נראית לעין. הקפנו כמעט את כל הכיכר עד שמצאנו כניסה תת-קרקעית. חוץ מהאנדרטה, יש מוזיאון מתחת לכיכר, אך מן הסתם הוא כבר היה סגור.
סיימנו את היום במסעדה נהדרת ליד הכיכר, וחזרנו למלון.
את היום החמישי התחלתי בביתו של הסופר הנערץ דוסטוייבסקי. זה היה הבית האחרון שלו. בית יפה עם שישה חדרים. באמצעות מדריך-קולי למדתי המון על דוסטוייבסקי ומשפחתו ועל הרגלי העבודה שלו, וראיתי את חדר העבודה בו כתב את "האחים קרמזוב". ממול לדירה, יש תצוגה קטנה על חייו של הסופר. זה מקום נחמד להפליא,ומומלץ מאוד לחובבי ספרות.
משם הזמנתי נסיעת אובר ואספתי את ליאת מהאוניברסיטה לכיוון המלונות והגנים של פטרהוף. נסיעה של כשעה. אם חשבתי שכל מה שראינו עד עכשיו הוא מוגזם - למדנו כאן שזה היה רק הקדימון. המילים "יותר מדי" לא קיימות בכל הקשור לצאר. גנים מרהיבים עם מזרקות מפוסלות בכל מקום, ועוד ארמונות, ועוד ארמונות, וכנסיה יפיפיה - הכל גדול, מדהים, מרהיב. בשל הגשם, לא יכולנו לשבת ולנוח בשום מקום, אזף פשוט הלכנו שלוש שעות רצוף ברחבי הגנים.
התחנה הבאה שלנו היתה קניון, בחצי הדרך למלון שלנו. סתם קניון, רגיל, עם כל המותגים הרגילים והמחירים הרגילים. לאחר חמישה ימים של מוזיאונים וארמונות, לא מזיק להסתובב קצת במקום שנראה מוכר.
למחרת עזבנו את המלון. היתה לנו טיסת צהרים, אז הספקתי לקחת את ליאת למבצר פטר ופול. הקתדרלה היתה פתוחה - מקום הקבורה של שושלת רומנוב. ואפילו הספקנו לראות את טקס יריית הפגז מהתותח. יופי של סיום לטיול יוצא דופן בעיר מרהיבה ומיוחדת במינה.
