מוזיאון סטלין בגורי - לראות ולא להאמין

נסענו לבקר במוזיאון סטלין הממלכתי בגורי, עיר הולדתו של אחד הדיקטטורים האכזריים והמפורסמים בהיסטוריה. בתחילה נדהמנו לגלות שמוזיאון כזה בכלל קיים, אבל הסקרנות דחפה אותנו לנסוע לשם ולבקר.

מתחם המוזיאון, שנפתח בשנת 1957, מורכב מבניין תערוכה דו-קומתי עם שישה אולמות, הבית בו נולד סטלין, וקרון הרכבת האישי שלו. הבניין מרשים, מצופה באבן, עם עמודים מפוארים ושיש אדום במבואה - עיצוב המעצים את מידת החשיבות של סטלין ואת ההערצה שרוחשים לו מקימי המוזיאון.

המוזיאון מפאר את סטלין תוך התעלמות מוחלטת מהמעשיים האיומים והנוראיים שהוא והמשטר שלו עשו. ששת אולמות התערוכה מציגים למבקרים נרטיב מכוון בקפידה של חיי סטלין והקריירה הפוליטית שלו, כולל חפצים אישיים, תצלומים ומתנות שקיבל ממנהיגי עולם. הכיתוב בתערוכה הוא בעיקר בגיאורגית וברוסית, כאשר מדי פעם יש גם מוצגים עם תרגומים באנגלית. קרון הרכבת האישי שלו, שנשמר במצבו המקורי, מוצג כמו שריד קדוש.

המבקר התמים במוזיאון לא ישמע על המיליונים הרבים שמתו תחת שלטונו של סטלין - קורבנות הקולקטיביזציה הכפויה וההרעבה שנוצרה בעקבותיה, הטיהור הגדול, מערכת הגולאגים - מחנות הריכוז האימתניים של השלטון הסובייטי, הקמפיינים האנטישמיים שהוביל וההוצאות להורג הפוליטיות שביצע ביד רחבה. בשנת 2010 הוסיפו למוזיאון תצוגה קטנה שמזכירה גם את הדיכוי - אבל ברור שזה כדי לצאת ידי חובה. הסבל שהדיקטטור הזה הסב למיליונים ראוי להתייחסות אחרת.

להיות עדים לעיוות היסטורי במימדים כאלה במאה ה-21 השאיר אותנו נטולי מילים. מובן שהמורשת של סטלין מורכבת עבור הגיאורגים. למרות, או אולי בגלל הזוועות שהוא ביצע, הוא הדמות הגיאורגית ההיסטורית המפורסמת ביותר בעולם. אבל להמשיך את פולחן ההערצה שהיה מקובל בזמן חייו, אחר שכבר יודעים ומכירים את כל הזוועות - זה מטריד מאוד.

החוויה השאירה אותנו תוהים על האתיקה של מקום כזה. במקום לשמש כמקום המלמד על סכנותיו של הטוטליטרטיזם, על האופן בו אידיאלים של צדק ושוויון יכולים להפוך לאכזריות - תלמידי בתי ספר מגיאורגיה מגיעים ללמוד עליו כעל גיבור ודמות שהיא מודל לחיקוי. מטריד מאוד.