מוראנו - ביקור באי הזכוכית

לאחר בוקר של שיטוט בוונציה, החלטנו לעלות על אוטובוס מים ולצאת למוראנו לשעות אחר הצהריים. השייט עצמו היה נעים – פשוט לשבת ולצפות בלגונה נפרשת כאשר הפלגנו אל האי. הנסיעה נמשכת רק כ‑15 דקות, אבל היא ממש מעבירה אותך מההמולה של ונציה לעולם אחר. אפשר לראות בתמונה כמה שלווה נראית הדרך כשמתקרבים, עם הבניינים הצבעוניים שמסתדרים לאורך החוף.

ברגע שירדנו מהסירה הבנו למה מוראנו כל כך מפורסמת בזכות הזכוכית שלה. יש חנויות וגלריות מלאות ביצירות זכוכית מדהימות בכל מקום. הלכנו לאורך הרחוב הראשי, עוצרים בגלריות שונות כדי להתפעל מהאומנות. זה לא רק מזכרות לתיירים – חלק מהיצירות הן עבודות אמנות של ממש, עם עיצובים מורכבים וצבעים תוססים. ראינו הכול, מחיות זכוכית עדינות ועד פסלים מודרניים נועזים; כל חנות מרשימה יותר מהקודמת. קל לאבד תחושת זמן כשמשוטטים בין הגלריות ומתפעלים מהיופי.

במוראנו יש אווירה רגועה בהשוואה לוונציה. אחרי שהסתובבנו בגלריות, מצאנו מקום שקט לקפה וכמובן גם לגלידה. אין כמו לשבת ליד התעלה, לצפות בסירות חולפות בזמן שאתם לוגמים אספרסו.

אומנם לא השתתפנו באחת מסדנאות הזכוכית הרבות שפועלות באי, אבל היופי של מוראנו סיפק לנו הנאה מרובה: ללכת לאורך קו המים, להסתובב בין הגלריות ולספוג את הנוף הטבעי ואת היצירות היפיפיות - בילוי אחר הצוהרים מושלם.

כשעלינו על אוטובוס המים בחזרה לוונציה, השמש כבר התחילה לשקוע, והאור מעל הלגונה הפך את הנסיעה לסיום מושלם ליום מלא אמנות ויופי.