עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, הקימו הנאצים רשת ענקית של מחנות ריכוז למטרות שונות. בתחילה הם רדפו כוחות אופוזיציה, מנהיגי איגודים מקצועיים ואינטלקטואלים בתוך גרמניה. לאחר הפלישה לפולין, התרחבה רשת מחנות הריכוז והחלה לשמש להשמדת היהודים, לעבודות כפיה ולמאסר של מתנגדי משטר ושבויי מלחמה.
מחנה שטוטהוף הוקם עם פלישת הנאצים לפולין, בשטח שלפני מלחמת העולם השניה נקרא מזרח פרוסיה וכיום הוא צפון פולין. מעל ל-110 אלף איש נאסרו במחנה הזה. מתוכם נרצחו 85 אלף. עד 1943 שימש המחנה בעיקר כמחנה ריכוז עם תנאי מחיה נוראיים ועבודות כפיה. לאחר מכן הפך למחנה השמדה המבצע רצח המוני בתאי גזים. לפני שחרור המחנה, אלפי יהודים נאלצו לקחת חלק בצעדות המוות - שלחו אותם להיכנס לים הבלטי הקפוא ושם הם נורו. אחרים טבעו כשהנאצים ניסו לשלוח אולם בסירות לגרמניה. לבסוף, הרוסים שחררו את אסירי שטוטהוף ב-9 במאי 1945 - היה זה מחנה הריכוז האחרון ששוחרר.
כיום המחנה הוא מוזיאון לאומי פולני המשמש כאנדרטה ענקית לקורבנות. בנוסף, יש במקום תערוכות (חלקם באנגלית וחלקם בפולנית) שממוקמות בצריפים ששימשו בעבר למגורי אסירים.
אפשר גם לראות את תאי הגזים והקרמטוריום ששימש לשריפת גופות הנרצחים.
הכניסה חופשית.
הגעתי למחנה באוטובוס מהתחנה המרכזית של גדנסק. נסיעה של כ-80 דקות לערך.
אומנם המחנה לא קרוב כל כך לגדנסק, ולא כל כך נוח להגיע לשם. אבל אני מאמין שכל אדם חייב לבקר לפחות במחנה ריכוז אחד. ישראלים רבים מכירים את אושוויץ-בירקנאו, מיידנק וטרבלינקה, שכן רוב מסעות הנוער והמבוגרים לפולין מבקרים בהם. מחנה שטוטהוף מזעזע וחשוב לא פחות. אם אתם בסביבה, תקדישו לזה כמה שעות. חשוב ביותר.
תאי הגזים והמשרפות
הצריפים והתצוגות
האנדרטה בשטוטהוף
