טיול מרתק לכפר שעד ספטמבר 2022 היה סגור למטיילים ישראלים - ע'ג'ר
ההיסטוריה של הכפר מטורפת: הכפר ע'ג'ר נמצא ברמת הגולן. הרוב המכריע של תושביו (בכפר כ 2700 תושבים) הם עלווים (זרם באסלאם). רוב העלווים בעולם חיים בסוריה וזו גם הקבוצה השולטת בסוריה.
הכפר ע'ג'ר היה חלק מסוריה. רוב תושביו) הם עלווים (זרם באסלאם). צה"ל הגיע לשם במסגרת הקרבות של 1967. בגלל בלבול במפות חשבו שזה כפר לבנוני. בגלל שב 1967 לבנון לא לחמה נגדנו, ישראל לא כבשה את הכפר. הלבנונים סרבו לקבל אותם כי לא רצו להסתכסך עם סוריה. וכך כמה חודשים הם חיו במובלעת בלי שלטון. לאחר כמה חודשים ישראל חזרה ולקחה אחריות על הכפר (חיבור למים, חשמל, ועוד) וכאשר רמת הגולן סופחה לישראל ב 1981 גם הכפר הזה סופח.
הבעיות התעוררו שוב עם נסיגת ישראל מלבנון ב 2000. נציגי האו"ם קבעו שהגבול עובר במרכז הכפר וכוחות צבא ומשטרה ישראלים יכולים להכנס רק לדרום הכפר. החלק השני עבר לשליטת חזבאללה שהתפרש במקום. התושבים בחלק זה הוגדרו "אזרחים ישראלים על שטח עוין". עד השנה הכניסה לכפר (מעבר לתושבי ע'ג'ר וחיילי צה"ל) היתה רק בכפוף לאישור ממשרד הביטחון ובליווי מדריך מקומי. בספטמבר הוסרו המגבלות. בכל ערב בשעה 20:00 הוא נסגר עד ל 6:00 בבוקר
אז הנה המדריך השלם לע'ג'ר:
מה עושים בע'ג'ר?
חונים במרכז או בכניסה לכפר (לשם מפנים את המכוניות כשמתמלא) ומטיילים בטיילת, ברחובות הקטנים ובפארק. לע'ג'ר יש כמה מאפיינים:
ככרות מטופחות. בככר המרכזית תראו את דמותו של אליהו הנביא שמסמל שלום ובככר הצפונית יותר את הסמל של העלווים.
המרחב מאוד מטופח – עצים, פרחים ופארק חדש שהוקם ב 2017 – פארק השלום – עם פינות קטנות ויפות וגן משחקים.
תצפיות על לבנון – זה לא יאמן כמה זה קרוב. יש תצפיות לאורך כל הטיילת על הכפרים הלבנונים ממול. הטיילת הופכת לקראת החלק הצפוני של הכפר לאזור עם גדר.
מה אוכלים?
בכפר יש יוזמות אישיות של תושבים שפותחים דוכנים מתחת לבית שלהם ובככר המרכזית יש אווירה של חגיגה עם מיני משאיות קטנות של אוכל, שתיה ומוזיקה. אנחנו היינו בסופ"ש אני לא יודעת אם המשאיות האלה פתוחות באמצע השבוע.
מסעדות – יש כמה מסעדות שמגישות אוכל סורי. מדברים בעיקר על בלו ליין וביסאן – לא אכלתי שם. אנחנו אכלנו צהרים אכלנו אצל פאדה – מול הכניסה לפארק השלום - זה היה היום הראשון שהיא פתחה מסעדה בחצר הבית עם ארוחות בוקר ודגים על האש. הריח של הדגים משך אותנו והארוחה שבמרכזה הפורל הורוד היתה מצויינת (בעיקר הפורל הורוד – 90 ₪). ארוחת הבוקר כוללת מאכלים סורים שמכינה חמותה. היא נתנה לי לטעום קישיק מארוחת הבוקר– מעין תבשיל חם של יוגורט עם זרעי אניס ובורגול – מוזר וטעים. בעלה של פאדה הוא שף שמכין ארוחות שף לפי הזמנה.
ולקינוח – ממתקי אל חטיב – מרחק של כמה דקות הליכה מפאדה – הכנאפה היתה מעולה – לא מוצפת במי סוכר אלא מתוקה בדיוק במינון הנכון ולקחתי גם מגש של בקלאוות לטינאיג'ריות.
איך מטיילים?
יש כאלו שמגיעים בטיול מאורגן עם מדריך. אני ובן הזוג הגענו לבד. כשטיילנו שמעתי מדריך שמסביר ומלווה קבוצה ולקחתי ממנו טלפון – אם אתם מעוניינים כתבו לי ואשלח לכם.
אנחנו טיילנו עצמאית ואז ראינו גולף קאר שמסיע טיילים בכפר – מדובר בחוסיין, ילד חמוד בן 17 שעורך למעוניינים סיור של רבע שעה בקלאב קאר ברחובות הכפר. זה נשמע מעט אבל זה מספיק. זה כפר קטן (כ 2700 תושבים) ומהסיבוב בהחלט מקבלים מושג כללי ואפשר להמשיך לטייל ברגל לאחר מכן. אם אתם רוצים את הטלפון שלו כתבו לי
האם מפחיד?
לא. פגשנו תושבים חייכנים ומסבירי פנים. לאורך השנים היו כמה אירועים ספורים באזור. אני רוצה להאמין שאם הצבא פתח את המקום הם יודעים מה הם עושים
מתי להגיע?
שישי-שבת הפכו לימים עמוסים בכפר שמנסה להתרגל למצב החדש אז תשתדלו להגיע מוקדם
מה להביא?
וכאן אני מגיעה לטיפ הטיפים – מזומן. זה הכי חשוב כי לא כולם מקבלים אשראי.
והכי חשוב – נראה שהעובדה שהכפר היה סגור שנים רבות יצרה בועה נקיה ומטופחת. עכשיו המוני מטיילים ישראלים מתחילים להגיע. כבר שמעתי על מטיילים שהתחילו לקטוף להם פרחים מהגינות המטופחות וכדומה – אל תהרסו להם – לא לקטוף, לא לטפס על המזרקות, ולא לעשות מנגל בפארק בבקשה.
