הטיסה שלנו מישראל היתה נוראית. משבר הקורונה בדיוק התחיל, וישראל כבר החלה לחסום טיסות מסין, אבל שאר העולם היה פתוח, והחלטנו להמשיך עם התוכניות שלנו. ליאת הוזמנה לכנס בווילמינגטון, צפון קרולינה, ומכיוון שגם ככה אי אפשר להגיע לשם ישירות, נטייל עוד כמה ימים במדינה היפה הזו. הטיסה לשארלוט, עם קונקשן, לקחה לנו 20 שעות. הגענו למלון שלנו מותשים לחלוטין, רק כדי לגלות שהיתה בעיה בהזמנת החדר. סגרתי את המלון דרך המועדון של British Airways כדי לנצל את הנקודות שהיו לי שם. אבל המלון מעולם לא קיבל את ההזמנה - ומכיוון שבעיר התקיים באותו הזמן כנס כדורסל גדול, לקח להם שעתיים למצוא לנו מלון חלופי - עוד 20 דקות נסיעה.
את הבוקר למחרת התחלנו מאוחר ונסענו למרכז העיר. ה-Uptown. שארלוט היא עיר הבנקאות השניה בחשיבותה בארצות הברית, וגורדי השחקים של הבנקים מצטופפים אחד ליד השני בשכונה. חנינו בחניון יומי ברחוב השביעי (7th Street) וביקרנו במוזיאון לוין לדרום החדש. מוזיאון נהדר, המספר את הסיפור של מדינות הדרום לאחר מלחמת האזרחים - כיצד התמודדו עם האיסור על העבדות והדרכים החלופיות שמצאו כדי להמשיך את האפליה וההתעללות בשחורים, כולל לינצ'ים ומתקפות טרור כנגד הקהילות השחורות. המוזיאון מספר גם את סיפור היווסדה של תנועת זכויות האדם, את סיפורם של שדות הכותנה והתפתחות התעשייה והשכונות השונות של שארלוט.
לאחר ביקור של שעתיים במוזיאון, אכלנו ארוחת צהרים במתחם האוכל 7th Street Market, שיש בו מגוון רחד של אוכל לקחת או לאכול במקום. הלכנו לאורך רחוב טיירון - הציר הראשי של השכונה ושל העיר בכלל. השתמשנו במפות להדרכה עצמית שלקחנו ממרכז המבקרים ועברנו דרך הרבה מאוד ציוני דרך היסטוריים הקשורים למהפכה האמריקאית בשארלוט. תושבי שארלוט היו הראשונים להתנגד לבריטים ולהכריז עצמאות מהממלכה.
באמצע הרחוב עומד מוזיאון וולס פארגו - מוזיאון חינמי יפיפיה המספר את סיפורה של חברת שליחויות קטנה מתקופת הבהלה לזהב, שהפכה לענק בנקאות. החלום האמריקאי במיטבו.
המשכנו משם למוזיאון מינט לאומנויות, מלאכה ועיצוב, שהציג בזמן הביקור שלנו תערוכה מיצבים מהממת של קבוצת אומנים הולנדית.
אחרי המוזיאון מצאנו מקום להפסקת קפה, מחכים לתוכנית הערב שלנו - משחק NBA! אני מעריץ NBA מילדות, ותמיד חלמתי לצפות במשחק שלא דרך הטלוויזיה. מיד אחרי שקנינו את כרטיסי הטיסה לשארלוט, חיפשתי עם יש משחק של שארלוט הורנטס ומצאתי שהם משחקים נגד הניו-יורק ניקס בזמן הביקור שלנו. ליאת לא חובבת כדורסל, אבל היא היתה סקרנית והצטרפה אלי. זה השתלם לה - כמה שהיא נהנתה! משחק NBA הוא הרבה יותר מכדורסל - זה מופע בידור בו כל הפסקה של שלושים שניות במשחק מנוצלת: מעודדות, תחרות הטבעות, משחק של קבוצות ילדים בהפסקה, ריקודים ועוד. חוויה בלתי נשכחת ודרך נהדרת לנצל ערב באמריקה.
בבוקר למחרת טיילנו בגנים הבוטניים של האוניברסיטה - גן קטן אבל נעים, מתאים לשעה או חצי שעה של טיול בוקר, כולל ביקור בחממה.
משם המשכנו לשכונת נודה - שנחשבת לרובע אומנות פופולארי. כנראה שהשכונה מתעוררת בשעה מאוחרת, כי הכל עדיין היה די מנומנם כשהגענו בצהרים. הלכנו ברחוב הראשי וישבו לצהרים במבשלת הייסט - אחת ממבשלות הבירה הרבות בשארלוט.
משם המשכנו לרובע מפורסם אחר של שארלוט: Historic South End. השכונה מלאה במבשלות בירה, מיצבי אומנות, ציורי קיר, גלריות, חנויות ובתים יפים-יפים.
ומשם קפצנו לאחוזת דיוק לטיול קצר.
את אחר הצהרים בילינו בפרימיום אאוטלט של שארלוט, וסיימנו את הערב שוב ברובע נודה - בו ביקרנו בשתי מבשלות בירה. איזה הבדל בין היום ללילה! השכונה הומה אנשים וכל המקומות פתוחים.
למרות ששארלוט היא עיר גדולה ומאוכלסת, יש בה המון שטחים ירוקים - בתוך ומחוץ לעיר. החלטנו לערוך טיול בוקר לרידי קריק פארק, שיש בו מסלולים מסומנים ואגמים יפיפיים. זה היה טיול מחמם לב. השקט, שהופרע רק על ידי ציוצי ציפורים, היה נהדר ומרגיע. בפארק יש גם מקומות מסודרים לפיקניק, דיג ופעילויות ספורט. הכל חינם.
מהטיול הנהדר נסענו לכפר ההיסטורי במינטהיל. לצערנו, לא ידענו שחייבים לתאם את הביקור מראש, אבל בגלל שבאותו הזמן נערך במקום מפגש מתנדבים, חלק מהמקומות היו פתוחים ויכולנו להציץ. מקום מאוד מיוחד ומומלץ.
האישה הנחמדה במינטהיל המליצה לנו לבקר במכרה הזהב הקרוב - Reed Gold Mine, שם נמצא גוש הזהב הגולמי הראשון בארצות הברית. המוזיאון מספר את הסיפור הנהדר על תפקידו של הזהב בתרבות האנושית והדרכים השונות למצוא ולחפור אותו. הביקור כולל סיור עצמי קצר לתוך המכרה התת-קרקעי.
יופי של טיול היה לנו בשארלוט. משם המשכנו לווילמינגטון לשלושה ימים, ועל זה כתבתי בנפרד. מכיוון שהטיסה חזרה היתה דרך שארלוט, הגענו מספיק זמן לפני הטיסה, והספקנו לבקר במוזיאון שארלוט להיסטוריה. המוזיאון מציג כמה תערוכות נחמדות, אך האטרקציה המרכזית היא בית הסלע - הבית הישן ביותר בצפון קרוליינה, שנבנה בשנת 1774. הבית שמור וניתן לבקר בו עם מדריך. מומלץ!
הביקור בבית הסלע ובמוזיאון ההיסטורי היה סיום נהדר לביקור שלנו בשארלוט. עלינו על טיסה חזרה הביתה, ומיד אחרי שהגענו לישראל, החליטה הממשלה לאסור כניסת טיסות בשל משבר הקורונה.
