הגענו לעיר המלאכים ישר מסנט לואיס, שם ליאת השתתפה בכנס אחר. לקחנו טיסת בוקר מוקדמת, כך שיצאנו משדה התעופה בלוס אנג'לס עם רכב שכור בשעה 10:30 בבוקר. נסענו ישר לבית הקברות "הוליווד לנצח". תמיד ידעתי שהמקום הראשון בו אבקר בלוס אנג'לס יהיה קברו הטרי של כריס קורנל, מהמוזיקאים האהובים עלי ביותר. קורנל היה זמר אדיר וגיטריסט, מוכר מאוד גם כאומן סולו, וגם כמנהיג הלהקות Soundgarden, Audioslave ו-Temple of the Dog.
אחרי שמצאנו את קברו של קורנל ב"גן האגדות", ביקרנו שני מוזיאולומים נוספים בבית הבקבות, ונסענו לנקודת תצפית על השלט של הוליווד בדרך מלהולנד, שנחשבת לנקודת התצפית הטובה ביותר על השלט. האמת שהשלט נראה מאוד קטן משם, אבל יש תצפית טובה מאוד על העיר.
ניסינו לנסוע לשלט הוליווד בעצמו, אך זה היה יום ראשון, והמוני אנשים השתתפו באירוע כלשהו בפארק גריפית', כך שהמשטרה חסמה כמה כבישים, ולא היתה שום חניה פנויה בסמוך לשלט. וויתרנו והמשכנו לתחנה הבאה שלנו: אולפני האחרים וורנר. ליאת היא מעריצה מושבעת של "בנות גילמור", כך שסיור שעובר בין אתרי הסדרה היה ממש חובה עבורה. שמענו סיפורים על אתרי הצילום והסצנות שצולמו כאן, נכנסנו לאולפנים בהם מצטלמות סדרות בימים אלה ועוד. עם החוויה הזו סיימנו את היום ונסענו לנוח במלון.
ביום השני ליאת הלכה לכנס שלה, ואני נסעתי לבקר במוזיאון השואה של לוס אנג'לס. זה היה קצת מאכזב - מרוב עצים, אי אפשר לראות את היער. המון מידע - אך בלי סיפור מסודר. עם זאת, נדנמתי מתצוגת העיתונים - אפשר היה לראות איך הדיווחים על הנרצחים היהודים באירופה מקבלים מקום כל כך קטן בדפי העיתונים בארצות הברית של התקופה ההיא.
אכלתי צהרים בשוק האיכרים המקסים הצמוד למוזיאון. השוק, יחד עם הקניון שצמוד אליו (Grove) הם מקום נחמד מאוד לקניות, בידור ואוכל.
נסעתי לבקר במוזיאון ההיסטוריה של הטבע - מקום נהדר. ביליתי שם שעתיים וחצי, ואם לא היו סוגרים את המוזיאון (הם פתוחים עד השעה 17:00), הייתי נשאר יותר: מעבדה חיה, תצוגה מעולה של דינוזאורים ותצוגות נהדרות נוספות הופכות את המוזיאון לחוויה מצויינת.
אחרי המוזיאון, אספתי את ליאת ושני קולגות שלה, ונסענו לשדרת הכוכבים בהוליווד, לראות את הכוכבים, ואת טביעות הרגליים והידיים של כוכבי הסרטים הגדולים בעולם מול התיאטרון הסיני.
את היום השלישי התחלתי עם שני מוזיאונים ממש מול המלון שלנו: מוזיאון קליפורניה האפרו-אמריקני ומרכז המדע. הראשון הוא מוזיאון ייחודי מאוד וחיוני מאוד. השני נראה קצת ישן, אך יש בו כמה תצוגות מרתקות. ראיתי הרבה מאוד תלמידי בית ספר נהנים שם מאוד.
למרות שאינני חובב אומנות מושבע, הרגשתי שאני חייב לבקר במוזיאון גטי. ואני שמח שעשיתי זאת. זו חוויה משמעותית ביותר לבקר בכזה מקום מדהים. בנייני המוזיאון מרשימים לא פחות מהאומנות שהם אוצרים בתוכם - ובכל זאת אלו ציורים של ואן גוך, רמברנדט, ברויגל, גוגן ועוד.
לאחר שחזרתי ממוזיאון גטי, אספתי את ליאת ונסענו לחוף וניס. ליאת התרגשה מאוד להיות במקום בו צולמו כל כך הרבה סצנות מפורסמות. בשונה ממנה, אני לא כל כך מבין בקולנוע, וממש לא זוכר מה צולם איפה, כך שמבחינתי זה חוף רגיל לחלוטין. בארץ יש חופים יפים יותר. ליאת הראתה לי את הקליפ של רד הוט צ'ילי פפרס שצולם כאן. יופי של שיר:
טיילנו לאורך הטיילת עד המזח של סנטה מוניקה - בערך שעה הליכה. עשרות מקומיים ותיירים עשו את אותה הדרך על אופניים. המזח נכנס עמוק לתוך האוקיינוס, ונותן הרגשה של סוף העולם. מזכיר לי שיר יפה של כריס קורנל:
כשהתעוררתי למחרת, הרגשתי שלקחתי מנת-יתר של מוזיאונים. חיפשתי מקומות באוויר הפתוח. פארק גריפית' אמור היה להיות בחירה טבעית, אך חששתי שלא יהיה לי מספיק זמן - ליאת הרצתה בצהריים ורציתי לשמוע את ההרצאה שלה. בסיום ההרצאה שלה היינו חייבים לנסוע מהר לשדה התעופה. אז החלטתי לנסוע לגן בוטני מרשים ביותר במרחק 30 דקות מהמלון: ארבורטום וגנים בוטניים של מחוז לוס אנג'לס. זו היתה בחירה מצויינת. מקום מרגיע ומקסים, סיום מופלא לימים העמוסים שביליתי בעיר המלאכים.
