סנט לואיס היתה מהערים החשובות ביותר בארצות הברית - נקודת ההתחלה של רבים שרצו ללמוד ולחקור את סודות המערב, ובסיס חשוב למוזיקת הבלוז - ובמיוחד לסגנון הנקרא סנט לואיס בלוז.
האזור הוא מרכז היסטורי חשוב של תרבות האינדיאנים המיסיסיפיים, ומקום בו התרחשו אירועים משמעותים ביותר הקשורים באיסור על העבדות באמריקה.
כיום, העיר מחולקת למספר שכונות - לכל אחת האופי המיוחד שלה, ובשלושה ימים לא ניתן לכסות אפילו חלק מהאופציות שהעיר הזו מציעה.
נזקקנו לשלוש טיסות (23 שעות סה"כ) כדי להגיע לסנט לואיס, והגענו למלון סחוטים לחלוטין. היו לנו תוכניות לסייר בעיר למחרת, אך מזג האוויר חייב אותנו לבקר רק במקומות שיש להם גג.
האתר הראשון בו ביקרנו הוא גם הסמל של העיר: "קשת הכניסה" (The Gateway Arch). לקח לנו קצת זמן להבין איך בדיוק מגיעים. מסתבר ששינוי לא מכבר את הכניסה, וכשביקרנו היא היתה ממול לבית המשפט הישן.
הביקור בקשת הוא חוויה ייחודית: ישבנו בסוג של מעלית צפופה וזעירה ללא חלון ועלינו איתה לקצה הקשר - גובה של 63 קומות. משם אפשר לראות את כל העיר.
משם המשכנו למוזיאון החדש שנבנה מתחת לקשת, ומספר את סיפורו של המבנה הייחודי והרקע להקמתו. מכאן יצאו בעבר קבוצות מחקר למערב, להרחבת גבולותיה של ארצות הברית.
ממול לקשת נמצא בית המשפט הישן - מקום יפיפה עם שני סיפורים היסטוריים חשובים ביותר: התיק של דרד סקוט, שבסופו של דבר הצית את מלחמת האזרחים האמריקית, והתיק של וירג'יניה מינור, שדרשה לאפשר לנשים להשתתף בבחירות.
בערב נסענו לחפש באר עם מוזיקה חיה בשכונה סולארד. השכונה מלאה בבאים עם מוזיקה חיה. פשוט דילגנו ביניהם עד שמצאנו אחד נעים, עם אווירה קצת פחות שיכורה מאחרים.
את היום השני בסנט לואיס התחלתי בביקור במוזיאון הבלוז בעיר התחתית. זהו מוזיאון די טיפוסי לארצות הברית: הסבר על ההיסטוריה של הנושא; תמונות גדולות; מעט פריטים אותנטיים (בגדים של אומנים וכלי נגינה) וקצת משחקים אינטראקטיביים לילדים. זה קצת מרגיש כאילו מייצרים מוזיאון בפס ייצור, ולא מוזיאון שנוצר מתשוקה אמיתית של יזמים.
משם נסעתי לבקר במוזיאון העיר, למרות שלא היה לי מושג מה יש שם. שילמתי 14 דולר כדי לגלות שהוא מיועד בעיקר לילדים. בניין בן ארבע קומות, מלא בתעלות, מדרגות, מגלשות, מנהרות ומבנים מיוחדים שמאפשרים לילדים לעבור ממקום אחד למקום אחר. היו קצת גלריות בבניין, אך ללא שום נושא מרכזי.
אחרי ארוחה מהירה של פיצה ובירה מקומית, ליאת הצטרפה אלי ונסענו לפארק ההיסטורי של תלוליות קהוקיה (Cahokia Mounds State Historic Site) - זכר לציביליזציה הילידית הגדולה ביותר מצפון למקסיקו. ביקרנו במרכז המבקרים, כולל צפיה בסרט קצר, ויצאנו לטפס על התלולית המרכזית של מנהיג השבט. מקום מרתק ומומלץ מאוד לביקור.
סיימנו בשעה 17:00 - בה נסגרים רוב המוזיאונים בעיר, אז נסענו לפרימיום אווטלס בצסטרפילד, כחצי שעה נסיעה מסנט לואיס. סגרנו את היום במסעדה איטלקית נחמדה לא רחוק משם.
רציתי להתחיל את היום האחרון שלי בסנט לואיס, שיצא בשבת, בארוחת בוקר באחד משווקי האיכרים בעיר. בחרתי את הקרוב ביותר למלון - שוק האיכרים של העיר המרכזית Midtoen Farmers Market, ודי התאכזבתי. זה היה שוק קטן מאוד עם מעט מוצרים. הכל היה נראה מאוד מנומנם. אם אתם רוצים לבקר בשוק - נסו אחד מהשווקים האחרים. עשינו טיול סביב הלולאה (The Loop) - שביל התהילה של הסלבריטאים של סנט לואיס, וחיפשנו קפה. ראינו את הכוכבים של טינה טרנט וצ'אק ברי, שזכה גם לפסל מרשים ברחוב.
טיול מקסים בגנים הבוטנים של מיזורי עודדו אותי. מקום נפלא, יפיפה ומרגיע. יכולתי להישאר שם יום שלם.
ביקרתי גם במוזיאון ההיסטורי של מיזורי - מקום נחמד אך לא ממש ראוי לציון. נהניתי יותר משתיית בירה על גדות האגם בפארק הסמוך.
לסיכום, המקומות החשוב ביותר לביקור בסנט לואיס הם "קשת הכניסה" ובית המשפט הישן. אם יש לכם זמן, לכו לגנים הבוטניים וסעו לפארק ההיסטורי תלוליות קהוקיה. גם ביקור בפורסט פארק הוא מומלץ. אם יש לכם ילדים, אל תוותרו על מוזיאון העיר, וגם מוזיאון הבלוז יספק חוויה מלמדת ונחמדה.
